לדלג לתוכן

קים קלייסטרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קים קלייסטרס
Kim Clijsters
קים קלייסטרס, 2011
קים קלייסטרס, 2011
לידה 8 ביוני 1983 (בת 41)
בליצן, בלגיה
מדינה בלגיהבלגיה בלגיה
מקום מגורים ברי, בלגיה
בן או בת זוג Brian Lynch (13 ביולי 2007–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.74 מטר
יד חובטת ימין (חבטת גב היד בשתי הידיים)
פעילות כמקצוענית 2009-2012, 1997-2007 – ספטמבר 2012 עריכת הנתון בוויקינתונים
סה"כ פרסים שצברה 24,545,194 דולר אמריקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
יחידים
מאזן קריירה 523–132 עריכת הנתון בוויקינתונים
דירוג שיא 1 (11 באוגוסט 2003)
זכיות בטורנירים 44 (41 בסבב ה-WTA ו-3 בסבב ה-ITF)
זוגות
מאזן קריירה 131–56 עריכת הנתון בוויקינתונים
דירוג שיא 1 (4 באוגוסט 2003)
זכיות בטורנירים 14 (11 בסבב ה-WTA ו-3 בסבב ה-ITF)
שיאי גראנד סלאם
זכיות 4
אליפות אוסטרליה הפתוחה זכייה (2011)
אליפות צרפת הפתוחה גמר (2001, 2003)
וימבלדון חצי גמר (2003, 2006)
אליפות ארצות הברית הפתוחה זכייה (2005, 2009, 2010)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קים קלייסטרסהולנדית: ‏Kim Clijsters‏, נולדה ב-8 ביוני 1983) היא טניסאית בלגית. דורגה במקום הראשון בעולם בסבב ה-WTA בשנים 2003[1], 2006 ו-2011.

קלייסטרס זכתה ב-4 תוארי גראנד סלאם, שלושה באליפות ארצות הברית הפתוחה (2005, 2009, ו-2010) ואחד באליפות אוסטרליה הפתוחה (2011).

קלייסטרס מחזיקה בשיא הזכיות בטורנירי גראנד סלאם כאימא, 3 במספר, וחולקת את השיא עם מרגרט קורט.

חייה הפרטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלייסטרס נולדה בבליצן, לימבורג, בחלק הפלמי של בלגיה. היא בת לליי קלייסטרס, כדורגלן לשעבר, ולאלס ונדקטסביק, אלופת בלגיה בהתעמלות לשעבר. ב-4 בינואר 2009, נפטר אביה של קלייסטרס מסרטן העור. קלייסטרס טוענת כי "קיבלה גמישות של מתעמלת מאמה ורגלי כדורגלן מאביה". אחותה הצעירה של קים, אלקה, סיימה את 2002 כאלופת הזוגות בסבב הנוער של ה-ITF, ופרשה מטניס ב-2004 בעקבות בעיות גב.

בדצמבר 2003 התארסה עם הטניסאי לייטון יואיט מאוסטרליה. בעקבות האירוסין, זכתה קלייסטרס לכינוי "Aussie Kim" (קים האוסטרלית) מהאוהדים האוסטרלים. השניים נפרדו ב-2004 ולא התחתנו.

קלייסטרס נישאה לכדורסלן העבר האמריקאי בריאן לינץ' ב-13 ביולי 2007 בעיר מגוריה ברי שבבלגיה. לינץ' שימש כמנהלה האישי. ב-27 בפברואר 2008 נולדה בתם הראשונה של קים ובריאן, ג'אדה אלי.

קלייסטרס החלה לשחק טניס באופן תחרותי בגיל 6. בגיל 11 זכתה באליפות בלגיה לנערות. בשנת 1996 החלה ללמוד בבית הספר לטניס בווילריק.

בשנת 1998 זכתה קלייסטרס בטורניר הזוגות לנערות באליפות צרפת הפתוחה יחד עם ילנה דוקיץ', השתיים גברו בגמר על אלנה דמנטייבה ונדיה פטרובה. חודש לאחר מכן היא הגיעה לשלב הגמר בטורניר ווימבלדון לנערות ובסוף אותה שנה דורגה במקום 11 בעולם לנערות.

בשנת 1999 החלה קלייסטרס לשחק בסבב העולמי לנשים (WTA) ואף זכתה בתואר הראשון שלה, בלוקסמבורג. היא סיימה במקום ה-50 בעולם בתום השנה. בשנת 2000 היא זכתה בעוד שני טורנירים וסיימה במקום ה-20 בעולם.

בשנת 2001 פרצה קלייסטרס לצמרת הטניס הנשי, היא העפילה לגמר הגראנד סלאם הראשון שלה באליפות צרפת הפתוחה (בו הפסידה לג'ניפר קפריאטי בתוצאה 12-10 במערכה השלישית), זכתה בשלושה תוארי בסבב (סטנפורד, לייפציג ולוקסמבורג) וסיימה את השנה במקום החמישי בעולם.

בשנת 2002 קלייסטרס שדרגה את עצמה, זכתה ב-4 תוארי WTA, העפילה לחצי הגמר באליפות אוסטרליה הפתוחה וניצחה את אליפות סבב ה-WTA תוך כדי שהיא מנצחת את המדורגת ראשונה בעולם, סרינה ויליאמס, שהייתה באותה שנה כמעט בלתי מנוצחת.

שנת 2003 הייתה אחת העונות הטובות בקריירה של קים קלייסטרס. היא סיימה את השנה במאזן של 90 ניצחונות לעומת 12 הפסדים בלבד במשחקי היחידות. זו הייתה השנה הראשונה שבה טניסאית ניצחה ב-90 משחקי יחידות מאז 1982 (מרטינה נברטילובה), והראשונה מאז 1974 שבה שחקנית שיחקה ביותר מ-100 משחקי יחידות (כריס אוורט). היא זכתה ב-9 טורנירים, ביניהם סידני, אינדיאן וולס, רומא, סטנפורד, לוס אנג'לס ושטוטגרט. היא זכתה באליפות ה-WTA בפעם השנייה. בטורנירי הגראנד סלאם היא העפילה לחצאי הגמר באליפות אוסטרליה הפתוחה וטורניר ווימבלדון (בשניהם הפסידה לאחיות סרינה ויליאמס וונוס ויליאמס) ולגמרים באליפות צרפת הפתוחה ובאליפות ארצות הברית הפתוחה (בשניהם הפסידה לבת ארצה, ז'וסטין הנין). באותה שנה גם זכתה בטורניר הזוגות בווימבלדון ובשבעה טורנירים נוספים לזוגות, יחד עם שותפתה אי סוגיאמה מיפן. בחודש אוגוסט של שנה זו דורגה לראשונה במקום הראשון בעולם.

בפתיחת שנת 2004 הגיעה קלייסטרס לגמר אליפות אוסטרליה, בו הפסידה לז'וסטין הנין. כחודש לאחר מכן נפצעה קלייסטרס בכף ידה ונאלצה לפרוש מפעילות בשנה זו. קלייסטרס לא יכלה להגן על הנקודות אותן צברה והתדרדרה בדירוג אל מחוץ למקום ה-100.

במרץ 2005 חזרה קלייסטרס לסבב הנשים וזכתה בטורנירים החשובים באינדיאן וולס ובמיאמי, כשהיא מנצחת בדרך לתארים את לינדזי דבנפורט, ילנה דמנטייבה, אמלי מאורסמו ומריה שראפובה. בהמשך השנה היא זכתה ב-9 טורנירים נוספים, ביניהם תואר הגראנד סלאם הראשון שלה, באליפות ארצות הברית הפתוחה, בו ניצחה את ונוס ויליאמס, מריה שראפובה ומרי פירס. בשנת 2005 היא הצהירה כי בשנת 2007 היא תפרוש מטניס מקצועני, משום שלדעתה עד 2007 היא תמצה את עצמה מבחינת יכולותיה ורצונותיה.

שנת 2006 נפתחה עבור קים קלייסטרס בהצלחה כשהעפילה לחצי הגמר באליפות אוסטרליה והפסידה בו לאמלי מאורסמו, האלופה שבדרך. בעקבות הטורניר שבה קים קלייסטרס למקום הראשון בעולם.

2007 - הפרישה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 במאי 2007, כמה חודשים לפני המתוכנן (התכנון המקורי היה כי היא תפרוש אחרי טורניר ווימבלדון), קים קלייסטרס, עדיין לא בת 24, פרשה מטניס מקצועני אחרי 8 שנים בסבב, כאשר היא מדורגת במקום ה-4 בעולם. בהודעת הפרישה שנכתבה באתר הרשמי שלה, הבלגית הצהירה כי: "עכשיו הגיע הזמן לשינוי בחיים, זמן להינשא (עם הכדורסלן בריאן לינץ'), ואולי לילדים. עכשיו יהיה לי זמן למשפחתי וחבריי, בלי להיות בנסיעות ואימונים, ובלי לקרוא כל מיני רכילויות ושקרים בתקשורת. יש לי זכרונות גדולים מהקריירה שלי, הניצחונות המרגשים והרבים, הזכייה בגראנד סלאמס, התמיכה של האוהדים הבלגים והזרים. תודה מיוחדת נשלחת לכם".

2009 - החזרה לפעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2009 הודיעה קלייסטרס על חזרתה לסבב ה-WTA‏[2]. היא נימקה החלטה זו בטענה שחזר לה ה"רעב" למשחק. עוד סיפרה שהיא הגישה בקשות לקבלת כרטיסים חופשיים לטורנירים בסינסינטי, בטורונטו ולאליפות ארצות הברית הפתוחה. היא זכתה באליפות ארצות הברית כשניצחה בשלב הגמר את קרוליין ווזניאקי מדנמרק 5-7, 3-6 ורשמה תואר גראנד סלאם שני בקריירה, תוך שהיא מנצחת בדרך את מריון ברטולי, ונוס ויליאמס, לי נה וסרינה ויליאמס.

בשנה זו זכתה קלייסטרס בחמישה טורנירים קלייסטרס רשמה את תוארה הראשון באותה שנה בחודש ינואר בטורניר בריסביין, בו ניצחה בשלב הגמר את ז'וסטין הנין בת ארצה בשלוש מערכות.

הזכייה השנייה התרחשה בטורניר החובה מיאמי, פלורידה בחודש אפריל. בדרכה לגמר גברה קלייסטרס על יריבות כדוגמת ויקטוריה אזרנקה הבלארוסית שכיהנה כאלופת הטורניר ב-2009 בשלב שמינית הגמר, על סמנתה סטוסור האוסטרלית בשלב רבע הגמר, על ז'וסטין הנין בפעם השנייה באותה העונה בשלב חצי הגמר, ובשלב הגמר עצמו גברה על ונוס ויליאמס האמריקאית בשתי מערכות חלקות ( 2-6 1-6)

הזכייה השלישית התרחשה בטורניר סינסינטי, אוהיו. בשלב חצי הגמר התמודדה מול אנה איבנוביץ' הסרבית, התמודדות זאת הוכרעה לטובת קלייסטרס לאחר משחקונים ספורים משום שאיבנוביץ' נאלצה לפרוש. בשלב הגמר גברה על הרוסיה מריה שראפובה בשלוש מערכות, כאשר במהלך ההתמודדות הרוסיה עמדה בפני מס' נקודות אליפות, מעט לפני שהחל גשם והמשחק הופסק. לאחר ההפסקה הצילה קלייסטרס את נקודות האליפות בהן החזיקה שראפובה, זכתה בשתי המערכות הבאות ובטורניר.

באליפות ארצות הברית הפתוחה שנערכה בספטמבר 2010 זכתה קלייסטרס בתואר בפעם השנייה ברציפות לאחר ניצחון בגמר על ורה זבונרבה מרוסיה 2-6, 1-6.

ב-31 באוקטובר 2010 זכתה באליפות סבב ה-WTA כשגברה בגמר על קרוליין וזניאקי, ובכך זכתה בפעם השלישית באליפות הסבב.

בסוף השנה קלייסטרס זכתה בפרס "שחקנית השנה של ה-WTA" בפעם השנייה בקריירה.

קלייסטרס פתחה את העונה בטורניר סידני באוסטרליה. במשחק הגמר היא הפסידה לנה לי מסין (11 בעולם) בתוצאה 7-6 (3), 6-3, למרות יתרון 0-5 במערכה הראשונה.

באליפות אוסטרליה הפתוחה גברה קלייסטרס בשלב חצי הגמר על ורה זבונרבה 6–3, 6–3 (2 בעולם), ובכך הבטיחה את העפלתה למקום השני בעולם, אז הדירוג הגבוה ביותר מאז חזרתה לסבב. בשלב הגמר היא ניצחה את נה לי ב-3 מערכות 6-3, 3-6, 3-6 וזכתה בתואר ראשון לסבב בשנה זאת, בגראנד סלאם. היה זה תואר הגראנד סלאם הרביעי של קלייסטרס והראשון שלה מחוץ לארצות הברית. בזכייה בתואר הבהירה שהיא ראויה לכינוי שהדביקו לה האוהדים האוסטרלים; "Aussie Kim" (קים האוסטרלית).

בטורניר פריס באולם שנערך בפברואר ניצחה קלייסטרס את ילנה דוקיץ' ברבע הגמר, 3-6, 0-6. ב-11 בפברואר, בעקבות ניצחון זה, היא הבטיחה את העפלתה בחזרה למקום הראשון בדירוג העולמי, למשך שבוע, תוך שהיא עוקפת בדירוג את קרוליין ווזניאקי. בשלב הגמר היא הפסידה לפטרה קביטובה (מדורגת שלישית בטורניר) 4–6, 3–6.

בטורניר אינדיאן וולס בקליפורניה שנערך במרץ הפסידה קלייסטרס בשלב שמינית הגמר למריון ברטולי לאחר פרישה בגלל פציעה בכתף כשהתוצאה הייתה 3-6, 3-1.

למרות הפציעה בכתף, החליטה קלייסטרס לנסות להגן על התואר במיאמי. בשלב שמינית הגמר היא חזרה מפיגור 5-1 40-0 במערכה המכרעת מול אנה איבנוביץ' בדרך לניצחון 6-7(4), 6-3, 6-7(5). היא נוצחה בשלב רבע הגמר בידי ויקטוריה אזרנקה 6-3, 6-3.

ב-10 באפריל דווח באתר הרשמי של קלייסטרס כי היא נפצעה ברגלה במהלך ריקוד בחתונה של בן דודה, כאשר היא רקדה יחפה ונעל עקב דרכה על כף רגלה. בשל כך, היא החמיצה את עונת החימר והגיעה ללא הכנה לאליפות צרפת הפתוחה. היא הפסידה כבר בסיבוב השני לארנצ'ה רוס מהולנד (114 בעולם) בתוצאה 3-6, 7-5, 6-1.

בטורניר ההכנה לווימבלדון בדן בוס הפסידה קלייסטרס בסיבוב השני לרומינה אופראנדי מאיטליה בתוצאה 7-6(5), 6-3. היא נפגעה ברגלה במהלך משחק זה. בעקבות פציעה זו, קלייסטרס הודיעה על פרישתה מטורניר ווימבלדון.

ב-19 באוגוסט קלייסטרס הודיעה באופן רשמי על פרישה מטורניר אליפות ארצות הברית הפתוחה, בו זכתה בשנתיים האחרונות. היא גם הודיעה על פרישה מטורניר טוקיו ומטורניר בייג'ינג.

היכל התהילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 התקבלה קלייסטרס להיכל התהילה של הטניס העולמי.

חזרה מפרישה בפעם השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 בספטמבר 2019 הודיעה קלייסטרס באמצעות הרשתות החברתיות כי היא מתכוונת לשוב ולשחק בסבב המקצועני[3].

ב-17 בפברואר 2020 שיקחה את משחקה הראשון בסבב המקצועני לאחר למעלה מ-7 שנים שלא התחרתה, במסגרת הסיבוב הראשון של טורניר דובאי. היא התמודדה נגד גרבינייה מוגורוסה, שהגיעה מספר שבועות קודם לכן לגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה. על אף שהפסידה במשחק בתוצאה 6-2 7-6, קלייסטרס גרפה מחמאות מרחבי עולם הטניס.

סגנון המשחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד פרישתה הראשונה ב-2007, קלייסטרס נחשבה לשחקנית הגנתית יחסית. כששבה מהפרישה, קלייסטרס ניחנה במשחק התקפי ושוטף, תוך כדי שהיא חובטת בכדור בעצמה רבה. הצד החזק במשחק שלה הוא חבטת כף יד העמוקה שלה, בעזרתה היא אוהבת להוציא את יריבותיה מהמגרש ולהשאיר את המגרש פתוח. "כשחזרה מפרישה, דיברנו על הדברים שהיא רוצה לפתח ולשפר", סיפר מאמנה, וים פיסט, "ביקשנו ממנה להיות יותר אגרסיבית. היא עדיין הגנתית לפעמים, אבל לרוב היא מאוד אגרסיבית. זה ההבדל הגדול".

סטטיסטיקת קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבלת ההישגים - יחידות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טורניר 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 ז.ט קריירה נ-ה קריירה
טורנירי גראנד סלאם
אליפות אוסטרליה הפתוחה נעדרה סיבוב 1 סיבוב 4 חצי גמר חצי גמר גמר נעדרה חצי גמר חצי גמר נעדרה סיבוב 3 זכייה חצי גמר 10 / 1 43–9
אליפות צרפת הפתוחה נעדרה סיבוב 1 גמר סיבוב 3 גמר נעדרה סיבוב 4 חצי גמר נעדרה סיבוב 2 נעדרה 7 / 0 23–7
ווימבלדון נעדרה סיבוב 4 סיבוב 2 רבע גמר סיבוב 2 חצי גמר נעדרה סיבוב 4 חצי גמר נעדרה רבע גמר נעדרה סיבוב 4 9 / 0 29–9
אליפות ארצות הברית הפתוחה נעדרה סיבוב 3 סיבוב 2 רבע גמר סיבוב 4 גמר נעדרה זכייה נעדרה זכייה זכייה נעדרה סיבוב 2 9 / 3 38–6
מאזן ניצחונות - הפסדים (נ-ה) 0–0 0–0 8–2 2–4 17–4 11–4 22–4 6–1 13–2 14–3 5–1 0–0 7–0 13–2 8–1 9–3 35 / 4 133–31
טורניר סוף השנה
אליפות סבב ה-WTA לא העפילה רבע גמר חצי גמר זכייה זכייה לא העפילה סיבוב רובין חצי גמר לא העפילה זכייה לא העפילה 7 / 3 19–7
טורנירים בדרג פריימר מנדטורי
אינדיאן וולס נעדרה סיבוב 4 גמר סיבוב 2 זכייה סיבוב 3 4 זכייה נעדרה סיבוב 3 סיבוב 4 נעדרה 8 / 2 24–5
מיאמי נעדרה סיבוב 4 סיבוב 4 רבע גמר חצי גמר נעדרה זכייה סיבוב 2 סיבוב 4 נעדרה זכייה רבע גמר סיבוב 3 10 / 2 31–8
מדריד לא התקיים נעדרה 0 / 0 0–0
בייג'ינג לא התקיים לא טורניר מדרג 1 באותה שנה נעדרה 0 / 0 0–0
טורנירים בדרג פריימר 5
דובאי לא טורניר מדרג 1 באותה שנה נעדרה לא מדרג 1 0 / 0 0–0
רומא נעדרה סיבוב 2 חצי גמר זכייה נעדרה סיבוב 3 נעדרה 4 / 1 9–3
סינסינטי לא התקיים לא טורניר מדרג 1 באותה שנה רבע גמר זכייה נעדרה 2 / 1 8–1
מונטריאול / טורונטו נעדרה סיבוב 3 סיבוב 3 נעדרה זכייה סיבוב 2 נעדרה סיבוב 3 רבע גמר סיבוב 2 נעדרה 6 / 1 10–5
טוקיו נעדרה 0 / 0 0–0
טורנירים בדרג 1 לשעבר (טורנירים אלה אינם טורנירי פריימר מנדטוריים או פריימר 5 כיום)
ברלין נעדרה סיבוב 1 סיבוב 2 גמר סיבוב 3 4 סיבוב 3 נעדרה לא התקיים 5 / 0 7–4
סן דייגו לא טורניר מדרג 1 באותה שנה נעדרה רבע גמר גמר נעדרה לא התקיים 2 / 0 6–2
ציריך נעדרה רבע גמר חצי גמר נעדרה לט"ד1 לא התקיים 2 / 0 4–2
מספר הטורנירים 1 4 11 17 22 21 21 6 17 14 5 0 4 11 8 6 159
תארים-גמרים 0–0 0–2 1–4 2–3 3–6 4–6 9–15 2–3 9–9 3–5 1–2 0–0 1–1 5–5 1–3 0–0 41–64
משטח קשה
ניצחונות-הפסדים
0–0 5–1 11–2 16–8 32–11 31–10 57–7 9–2 49–4 23–6 14–3 0–0 13–3 32–4 21–5 10–3 / 31 323–69
משטח חימר
ניצחונות-הפסדים
2–1 11–1 14–5 1–2 12–5 10–3 19–2 3–0 8–3 11–3 0–1 0–0 0–0 2–1 1–1 0–0 / 3 94–28
משטח דשא
ניצחונות-הפסדים
0–0 0–0 6–1 2–2 7–2 2–2 9–1 0–0 8–1 6–2 0–0 0–0 0–0 6–2 1-1 9–2 / 2 56–16
משטח שטיח
ניצחונות-הפסדים
0–0 0–0 8–2 11–5 4–0 8–2 5–2 8–0 2–1 3–1 0–0 0–0 0–0 0–0 0–0 0–0 / 5 49–13
כללי
ניצחונות-הפסדים
2–1 16–2 39–10 5 30–17 55–18 6 51–17 90–12 20–2 67–9 43–12 14–4 0–0 13–3 40–7 23–6 19–5 / 41 522–126 7
אחוז ניצחונות (%) 67% 89% 80% 64% 75% 88% 91% 88% 78% 78% 78% 81% 85% 77% 79% 80.56%
דירוג בסוף השנה 409 47 18 5 4 2 22 2 5 18 3 13
  • ז.ט = זכיות טורנירים. היחס בין הטורנירים בהן זכתה לבין הטורנירים בהן השתתפה.
  • 1 ניצחה 3 משחקי מוקדמות כדי להיכנס להגרלה הראשית.
  • 2 הפסידה שני משחקים בסיבוב רובין.
  • 3 הפסידה במשחק אחד בסיבוב רובין בנוסף לחצי הגמר.
  • 4 פרשה טרם משחקה בסיבוב השלישי אשר נחשב כווקאובר, ולכן לא נכלל כהפסד במאזן הרשמי שלה.
  • 5 הפסידה גם סיבוב מוקדמות וגם את משחק רבע הגמר בטורניר אנטוורפן 1999.
  • 6 פרשה טרם משחק חצי הגמר בטורניר ניו הייבן ב-2001 אשר נחשב כווקאובר, ולכן לא נכלל כהפסד במאזן הרשמי שלה.
  • 7 תוצאת הניצחונות-הפסדים כוללת את כל המשחקים שרשומים באתר הרשמי של ה-WTA, כולל משחקים במסגרת טורנירי צ'אלנג'ר, וגביע הפדרציה.

גמרי טורנירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גראנד סלאם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחידות: 8 גמרים (4 תארים)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישג שנה אליפות משטח יריבה בגמר תוצאה בגמר
סגנית 2001 אליפות צרפת הפתוחה חימר ארצות הבריתארצות הברית ג'ניפר קפריאטי 1–6, 6–4, 12–10
סגנית 2003 אליפות צרפת הפתוחה (2) חימר בלגיהבלגיה ז'סטין הנין 6–0, 6–4
סגנית 2003 אליפות ארצות הברית הפתוחה משטח קשה בלגיהבלגיה ז'סטין הנין 7–5, 6–1
סגנית 2004 אליפות אוסטרליה הפתוחה משטח קשה בלגיהבלגיה ז'סטין הנין 6–3, 4–6, 6–3
זכייה 2005 אליפות ארצות הברית הפתוחה משטח קשה צרפתצרפת מארי פירס 6–3, 6–1
זכייה 2009 אליפות ארצות הברית הפתוחה (2) משטח קשה דנמרקדנמרק קרוליין ווזניאקי 7–5, 6–3
זכייה 2010 אליפות ארצות הברית הפתוחה (3) משטח קשה רוסיהרוסיה ורה זבונרבה 6–2, 6–1
זכייה 2011 אליפות אוסטרליה הפתוחה משטח קשה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין לי נה 3–6, 6–3, 6–3
זוגות: 3 גמרים (שני תארים)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישג שנה אליפות משטח שותפה יריבות בגמר תוצאה בגמר
סגנית 2001 ווימבלדון דשא יפןיפןאי סוגיאמה ארצות הבריתארצות הברית ליסה ריימונד
אוסטרליהאוסטרליה רנה סטאבס
6–4, 6–3
זכייה 2003 אליפות צרפת הפתוחה חימר יפןיפןאי סוגיאמה ספרדספרד וירג'יניה רואנו פסקואל
ארגנטינהארגנטינה פאולה סוארז
6–7, 6–2, 9–7
זכייה 2003 ווימבלדון דשא יפןיפןאי סוגיאמה ספרדספרד וירג'יניה רואנו פסקואל
ארגנטינהארגנטינה פאולה סוארז
6–4, 6–4
זוגות מעורבים: גמר אחד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישג שנה אליפות משטח שותף יריבים בגמר תוצאה בגמר
סגנית 2000 ווימבלדון דשא אוסטרליהאוסטרליהלייטון יואיט ארצות הבריתארצות הברית קימברלי פו
ארצות הבריתארצות הברית דון ג'ונסון
6–4, 7–6(3)

אליפות סבב ה-WTA

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחידות: 3 גמרים (3 תארים)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישג שנה אליפות משטח יריבה בגמר תוצאה בגמר
זכייה 2002 לוס אנג'לס משטח קשה (i) ארצות הבריתארצות הברית סרינה ויליאמס 7–5, 6–3
זכייה 2003 לוס אנג'לס משטח קשה (i) צרפתצרפת אמלי מורסמו 6–2, 6–0
זכייה 2010 דוחא משטח קשה דנמרקדנמרק קרוליין ווזניאקי 6–3, 5–7, 6–3
זוגות: גמר אחד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישג שנה אליפות משטח שותפה יריבות בגמר תוצאה בגמר
סגנית 2003 לוס אנג'לס משטח קשה יפןיפןאי סוגיאמה ספרדספרד וירג'יניה רואנו פסקואל
ארגנטינהארגנטינה פאולה סוארז
6–4, 3–6, 6–3

דרג 1/ הקטגוריה העליונה - פריימר 5/ הקטגוריה העליונה - טורנירים מנדטוריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחידות: 10 גמרים (7 תארים)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישג שנה אליפות משטח יריבה בגמר תוצאה בגמר
סגנית 2001 אינדיאן וולס משטח קשה ארצות הבריתארצות הברית סרינה ויליאמס 4–6, 6–4, 6–2
זכייה 2003 אינדיאן וולס משטח קשה ארצות הבריתארצות הברית לינדזי דבנפורט 6–4, 7–5
סגנית 2003 ברלין חימר בלגיהבלגיה ז'סטין הנין 6–4, 4–6, 7–5
זכייה 2003 רומא חימר צרפתצרפת אמלי מורסמו 3–6, 7–6(3), 6–0
זכייה 2005 אינדיאן וולס (2) משטח קשה ארצות הבריתארצות הברית לינדזי דבנפורט 6–4, 4–6, 6–2
זכייה 2005 מיאמי משטח קשה רוסיהרוסיה מריה שראפובה 6–3, 7–5
זכייה 2005 קנדה (טורונטו) משטח קשה בלגיהבלגיה ז'סטין הנין 7–5, 6–1
סגנית 2006 סן דייגו משטח קשה רוסיהרוסיה מריה שראפובה 7–5, 7–5
זכייה 2010 מיאמי (2) משטח קשה ארצות הבריתארצות הברית ונוס ויליאמס 6–2, 6–1
זכייה 2010 סינסינטי משטח קשה רוסיהרוסיה מריה שראפובה 2–6, 7–6(4), 6–2
זוגות: 3 גמרים (תואר אחד)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישג שנה אליפות משטח שותפה יריבות בגמר תוצאה בגמר
סגניות 2003 אינדיאן וולס משטח קשה יפןיפןאי סוגיאמה ארצות הבריתארצות הברית לינדזי דבנפורט
ארצות הבריתארצות הברית ליסה ריימונד
3–6, 6–4, 6–1
סגניות 2003 ברלין חימר יפןיפןאי סוגיאמה ספרדספרד וירג'יניה רואנו פסקואל
ארגנטינהארגנטינה פאולה סוארז
6–3, 4–6, 6–4
זכייה 2003 ציריך שטיח יפןיפןאי סוגיאמה ספרדספרד וירג'יניה רואנו פסקואל
ארגנטינהארגנטינה פאולה סוארז
7–6, 6–2

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]